לא מתחילה מ-0, מתחילה ממינוס
אי אפשר לומר שצ’ונפיי קיבלה חפיסת קלפים טובה בתחילת חייה. היא לא נהנתה מאף פריבילגיה. היא נולדה למשפחה חקלאית ענייה במרכז סין, ובילדותה עזרה למשפחתה לגדל חזירים וברווזים בשביל להביא קצת אוכל וקצת כסף הביתה.
החיים לא חסו עליה, ושורה של טרגדיות פקדו את צ’ונפיי כבר בגיל צעיר. אמא שלה עזבה אותה ואת העולם בגיל 5, וזמן קצר לאחר מכן, אביה איבד את הראייה בתאונה תעשייתית. התוצאה – המשפחה שלה נותרה ענייה. לא סתם ענייה – ענייה מרודה.
דולר אחד ליום
בגיל 16 צ’ונפיי נאלצה בעל-כורחה לנשור מהלימודים ולהגר לעיר אחרת בשביל למצוא עבודה. היא נטשה באופן זמני את החלומות והפנטזיות שלה על חיים טובים יותר בשביל להצליח להתקיים באופן מכובד בחיים עצמם. היא התחילה לעבוד במפעל זכוכית, שם זכתה להכיר לראשונה את תעשיית הזכוכית, ועבדה כפועלת בפס הייצור של עדשות לשעונים. השכר שלה היה דולר אחד בודד ליום. לא הרבה לכל הדעות.
צ’ונפיי השאפתנית ומלאת המוטיבציה להצליח ולקדם את עצמה, השתעממה בסופו של דבר מהעבודה ברצפת המפעל. במכתב ההתפטרות שלה, היא הכירה תודה על ההזדמנות שהיא קבלה, אך ציינה שהיא צריכה לעזוב כי היא מחפשת הזדמנויות ללמוד. מנהל המפעל שמע על כך והתרשם ממנה עמוקות, ולכן הציע לה קידום. זה היה הקידום הראשון מתוך שורה של קידומים אותם היא הרוויחה ביושר בשנים שלאחר מכן.
ייצור עדשות לשעונים מדירת 3 חדרים
בשנת 1993, כשהיא בת 23 שנים בלבד, ועם חסכונות בגובה 3,000 דולר בלבד, צ’ונפיי עשתה צעד משמעותי בדרך לעצמאות אישית ושגשוג כלכלי. היא הקימה חברה ראשונה בבעלותה ובבעלות חלק מבני משפחתה – חברה לייצור עדשות לשעונים, אותה ניהלה מדירה בת 3 חדרים. אפשר לראות איך היא מינפה את הידע והניסיון שרכשה במו-ידיה, ובעבודה קשה, לכדי הקמה של חברה משלה. היא לא ניסתה לעגל פינות או לקצר תהליכים – היא עשתה את זה בדרך הקשה, הנכונה והחכמה.
היא לא רק מייסדת ומקימה את החברה, היא גם מנהלת אותה ביד-רמה. צ’ונפיי שלטה בכל הפרטים, לרבות כל פרטי המיקרו וכל מה שקשור לתיקונים, מה שנקרא micro-managing. היא ניהלה את החברה באופן קפדני, בשביל להבטיח שהכל נמצא בשליטתה ותחת השגחתה המלאה.
צ’ונפיי אמרה במילותיה: “אבא שלי איבד את הראייה, אז כשהיינו מניחים חפץ כלשהו, איפשהו, היינו חייבים להניח אותו בדיוק במקום הנכון, אחרת משהו היה משתבש”. בדיוק כך היא מנהלת את המפעלים שלה מאז ועד עצם היום הזה – בדיוק מירבי.
מקימה את ה-חברה
כעת אנחנו בשנת 2003. בעקבות בקשה לפיתוח מסכי זכוכית לטלפון סלולרי חדשני של חברת מוטורולה – צ’ונפיי מקימה את חברת Lens Technology. למעשה, כבר בשנת 2001 היא פרצה בגדול, כשזכתה בחוזה שמן לייצור מסכים עבור חברת TCL, אך החוזה מול חברת מוטורולה היווה את הפריצה המשמעותית ביותר שלה עד לשלב זה בחייה העסקיים. בדיוק באותה תקופה תעשיית הסלולר עברה משימוש במסכי תצוגה עשויי פלסטיק למסכים מזכוכית, ועובדה זאת נתנה לה רוח-גבית חזקה.
האיכות של המסכים הייתה מצוינת והם ניחנו בעמידות מרשימה מאוד. המסכים האיכותיים לא נעלמו מעיניהן הבוחנות של ענקיות טכנולוגיה נוספות, כמו סמסונג ו-HTC, שבמהרה פנו לצ’ונפיי בשביל שתייצר מסכים איכותיים גם עבורן. בשנת 2007 זכתה צ’ונפיי לחוזה משמעותי במיוחד מול חברת אפל, והחלה לעבוד על לא פחות מאשר האייפון הראשון.
גרה מאחורי המפעל
אמנם היא בעלת שווי נקי של כ-11.7 מיליארד דולר, נכון לשנת 2021, אך צ’ונפיי עדיין אובססיבית במיוחד לעבודה שלה, ולכן היא מתגוררת מאחורי המפעל הראשי שלה. כך היא תמיד נותרת קרובה אליו. היא משגיחה על הכל, מנהלת את הכל ואחראית על הייצור. גם היום.
על פי עדותה, צ’ונפיי הקימה 11 חברות שונות במרוצת השנים. היא מעסיקה כיום כ-75,000 עובדים בכל החברות והמפעלים. היא מייצרת מסכי מגע לסמארטפונים, מצלמות ומחשבים, ועובדת עם חברות ותאגידי-ענק כמו מייקרוסופט, נוקיה, LG, סמסונג ואפל. בשורה התחתונה, צ’ונפיי ללא ספק יכולה להגיד – I did it my way.
