לאונרדו דל וקיו הוא הבעלים והמייסד של קבוצת לוקסוטיקה (Luxottica), יצרנית וקמעונאית בינלאומית בתחום המשקפיים ועדשות ראייה. היום החברה מייצרת משקפיים למותגים קטנים ומותגים גדולים, בהם Ray-Ban, Bulgari, Chanel, Vogue, Oakley ועוד. בנוסף לכך מושקעת החברה בקרנות, בבנק איטלקי והיא מחזיקה בשלל נכסים.

אז איך התחיל דל וקיו ומה סוד הקסם שלו?

מבית יתומים עד להקמת אימפריית משקפיים

קל לנו לחשוב על טייקונים כי הם כנראה הגיעו ממשפחות עשירות או לפחות מסביבה שתמכה בהם. במקרה של דל וקיו, המציאות שונה לחלוטין. הוא נולד בשנת 1935 במילאנו, איטליה, חמישה חודשים לאחר שאביו נפטר. אימו גידלה אותו לבדה אך לא הצליחה להתמודד עם המצב הכלכלי ובגיל 7 שלחה אותו לבית יתומים, שם גדל על ידי נזירות.

בגיל 14 נאלץ דל וקיו לצאת לעבוד והחל את דרכו כעוזר ליצרן כלים. העבודה מול הפרטים הקטנים ריתקה אותו ובגיל 19 הוא הצטרף ללימודי ערב בתחום הנדסת התעשייה וכל זאת במקביל לעבודתו. דל וקיו גילה עניין מיוחד בתהליך ייצור מסגרות המשקפיים ולכן עשה את דרכו לעיירת אגורדו שליד ונציה, לאזור בו עבדו והתנהלו השחקנים העיקריים של תעשיית עדשות הראיה.

על אף התחרות הגדולה בתחום מסגרות המשקפיים, דל וקיו פתח בית מלאכה קטן משלו וממנו החל לייצר ולמכור מסגרות עבור חברות ועסקים שונים. לאורך שש שנים הוא מכר את המסגרות מבית המלאכה, ללא יצירת מותג משלו. בשנת 1967 הקים את המותג לוקסוטיקה שעדיין מכר את המסגרות לחברות שונות.

במשך עשר שנים מכרה לוקסוטיקה מסגרות למותגים שונים, אך בשנת 1976 החברה הפסיקה לייצר מסגרות לאחרים ועברה לשלוט בכל שלבי המוצר, מהתכנון לאורך הייצור ועד למכירה. היום, חברת לוקסוטיקה מחזיקה במותגי המשקפיים מהמוכרים בשוק וכן בשרשרת ההפצה אשר כוללת מעל ל-7,000 נקודות מכירה.

דל וקיו ידוע בחריצותו אך גם בדאגה שלו לעובדים. לכבוד יום הולדת 80 החליט לחגוג עם כל עובדיו וכמתנה חילק להם ממניות החברה בשווי 10 מיליון דולר.

משקפיים כפריט אופנה

דל וקיו נחשב למי שמקבל החלטות מהירות בזמן הנחוץ. לאחר חמש שנים של מכירת המשקפיים לסוחרים סיטונאיים, הוא רכש את חברת ההפצה טוריין. הדבר אפשר לו לשלוט בעוד חלק מהותי בתהליך ועתה החברה שלו לא רק עיצבה וייצרה משקפיים אלא גם הביאה אותם לחנויות. דל וקיו המשיך בצעדיו לכדי התרחבות לשוק הבינלאומי ופתיחת חברות בנות בגרמניה וארה”ב.

לקראת סוף שנות השמונים דל וקיו זיהה את המגמה של מעצבי האופנה להתייחס לאקססוריז מעבר לבגדים. מבחינתו, מדובר היה בהזדמנות עסקית להפוך את המשקפיים לפריט אופנתי. בשנת 1988 חתם דל וקיו על הסכם עם ג’ורג’יו ארמני לעצב ולייצר עבור בית האופנה משקפיים. הדבר הוביל בהמשך לעסקאות מול בתי אופנה נוספים מובילים כמו בולגרי, שאנל, פראדה ודונה קארן.

החלטה נוספת חשובה שביצע דל וקיו הייתה המיזוג עם חברת אסילור (Essilor) הצרפתית בשנת 2018. המיזוג עם החברה היצרנית לעדשות מרשם הרחיב את נתח השוק של החברה והניב רווחים של 46 מיליארד דולר.

ממשיך לנהל את החברה

לדל וקיו שישה ילדים אך אף אחד מהם לא עובד בחברה. הוא פשוט לא מאמין בהעברת הסמכויות לילדיו באופן אוטומטי וגם בגיל 86 הוא המשיך לנהל את חברתו. על אף שהחודשים הראשונים של מגפת הקורונה הובילו לירידה במכירות החברה, הוא ידע לקבל החלטות מהירות ולפעול לשיפור כל המערך הדיגיטלי של החנויות השונות. התוצאות לא איחרו לבוא ומכירות המשקפיים לא רק שהתאוששו אלא עלו בצורה משמעותית.

אלו לא היו הפעולות היחידות שעשה בחוכמה בתקופת הקורונה כשהשקעות מגוונות הוסיפו להונו מעל כ-10 מיליארד דולר. מעל לשישה עשורים של פעילות מצליחה תודות לעיקרון “אינטגרציה אנכית”. עיקרון זה אומר כי החברה אחראית לכל דבר ולכל השלבים, מחומרי הגלם ועד להפצה ומכירה. הדבר מאפשר לחברה ולדל וקיו לפקח על התהליך ולוודא שהחברה מקדימה את מגמות השוק.

דל וקיו פרש מהנהלת החברה בשנת 2004 אך לאחר עשור חזר אליה ודחק את המנכ”ל. עד היום הוא לא יצר לעצמו מחליף ועל אף היותו מוביל בתעשיית המשקפיים, לא נראה שהוא מודאג מכך.