כולנו שמענו משפטים כמו “זמן שווה כסף”, וגם כולנו שמענו קלישאות על כך שהזמן הוא המשאב היקר ביותר לאדם, וכדאי לנצלו כראוי. אך מסתבר שעבור אנשים מסוימים, הקלישאות הללו אינן עוד “משפט יפה” לתלייה על המקרר, אלא דרך חיים של ממש. במאמר הבא נבחן איך ביל גייטס מנהל את הזמן שלו, ומה אתם יכולים לקחת מזה אל החיים שלכם?
עקרון 1: דחיינות לא באה בחשבון
אין ספק שהתחלנו מהעיקרון הקשה ביותר ליישום, אבל אולי הוא גם העיקרון המשפיע ביותר על ניהול זמן.
הדחיינים הכרוניים שבינינו בוודאי יכירו את זה, התחושה הזו שיש לכם משימה כבדה וקשה (בדרך כלל זו גם משימה שאתם סוחבים איתכם לאורך זמן רב) והמחשבה היחידה שעולה בראשכם, היא שכל מה שבא לכם לעשות הוא לדחות את אותה משימה קשה ומציקה לאחר כך. מכירים את התחושה הזו?
אז ביל גייטס נוקשה לגבי העיקרון הזה. אם הייתה לנו דרך לחטט במחשבותיו של האיש, כנראה שאת המשפט “נעשה את זה מחר” לא היינו מוצאים שם… ומדוע?
ביל גייטס טוען, כמו הרבה “אילי הון” אחרים שהזמן הוא המשאב היקר ביותר לאדם, אפילו יותר מזה.
חשבו על כך – יש לנו שליטה על הכסף שלנו, על המקום שבו נחיה, על האנשים שנהיה בקרבתם, על הפעולות שנעשה אבל על דבר אחד אין לנו שליטה – על הזמן שעובר, הוא פשוט עובר ואין לנו שליטה על כמה מהר הוא יעבור. לא משנה כמה עשירים נהיה, זמן תמיד היה ויהיה הדבר היחיד שלא נוכל לקנות בכסף. לכן, עלינו לתכנן את הימים שלנו בקפידה ולוודא שכל רגע ורגע ביום שלנו מנוצל באופן הכי מיטיב עם דמות האדם שאנחנו שואפים להיות.
זכרו: יום אחד, רגע לפני המוות – יגיע הרגע שבו כולנו נשכב על ערש דווי ונחשוב על החיים שהיו לנו, על החלומות הגדולים ועל האנשים שבילינו איתם. אילו חיים תרצו לראות שם? האם תהיו מרוצים מהחיים שהיו לכם, או שתתחרטו שלא עשיתם את הדברים שרציתם באמת לעשות?
עקרון 2: צעירים? התחילו ברגע הראשון שאתם יכולים
ניהול זמן הוא לא רק ברמת המיקרו, היומיומית – אלא גם ברמת המאקרו – כלומר החודשים והשנים. ביל גייטס טוען שככל שנתחיל בגיל צעיר יותר, כך ייטב לנו. למעשה, ביל גייטס התחיל לעבוד כאשר היה בן 13, העניין והסקרנות לעולם המחשבים התחילו אצלו כבר מאז היותו ילד. להתחלתו המוקדמת הייתה השפעה ניכרת על העתיד שלו בעולם הזה, ובפרט על רמות ההצלחה שלו. אצלנו בישראל, אנו רגילים לראות שאנשים רק מתחילים לחשוב על המקצוע בו הם רוצים לעסוק בגיל 21, אחרי הצבא. כך שלחלק מהאנשים, גיל 13 עלול להישמע כמו גיל מוקדם במיוחד להתחלה, האמנם?
מסתבר כי כאשר אנשים מתחילים משהו בשלב מוקדם בחייהם, יש סיכוי גבוה בהרבה יותר שהם ירצו להמשיך ולעסוק בו. כמעט לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין או תחביבים שאהבנו מאז שהיינו ילדים. שטף החיים עלול לגרום לנו לשכוח את הדברים שאהבנו פעם, אך הם תמיד יישארו שם. מנגד, אם נמצא דרך להפוך את מה שאהבנו כילדים לעיסוק מכניס ורווחי, פחות סביר שנרצה לוותר עליהם בהמשך החיים. להיפך: תהיה לנו רק עוד ועוד מוטיבציה ללכת לעבוד כל יום מחדש, והדבר יגביר את רמת ההצלחה שלנו.
הסיבה השניה שבעקבותה כדאי לנו להתחיל מוקדם, היא שככל שנתחיל יותר מוקדם – כך אפקט הריבית-דריבית על הזמן שלנו יבוא לידי ביטוי מהר יותר ואנו נראה את ההכפלה ברמת ההצלחה שלנו. כפי שקיים אפקט ריבית-דריבית על הכסף שלנו, הבא לידי ביטוי בעובדה שככל שנשקיע לאורך זמן רב יותר, נראה את האפקט במכפלות גבוהות יותר – כך קורה גם עם הזמן שלנו. ככל שמתחילים יותר מוקדם, ידע חדש נצבר על גבי ידע קודם וכך, עם השנים, היתרון אל מול המתחרים הופך ל”בלתי ניתן לערעור” וההצלחה הופכת ליותר גדולה.
עקרון 3: שימו את הפוקוס בזמן שלכם על צבירת ניסיון
יש הטוענים שכדי להצליח, עלינו פשוט לדעת איך למכור את עצמנו בראיונות עבודה או מול לקוחות. הם אומרים דברים כמו “צריך להיות תותח בשיווק” או “אין לי ראש עסקי כמו המיליונרים והמיליארדרים”.
בניגוד אליהם, ביל דווקא טוען שאמנם דברים אלו הם חשובים, אך השקעה בעצמכם – בשדרוג הניסיון והידע המקצועי שלכם, מעניקה לכם את האפשרות לתת ערך גדול יותר לכולם, והיא חשובה פי עשרות מונים.
ביל גייטס ידוע בתור אחד שצבר המון ניסיון בתעשיה לפני שהגיע לעולם העסקים. הרי כבר ידוע לכל הנוגעים בדבר שביל גייטס הספיק לצבור ניסיון של שנים בתעשיה, כבר בגיל 13, לפני שבכלל הקים את ענקית הטכנולוגיה מייקרוסופט. העובדה שהתאמן על כישורי התוכנה שלו וצבר ניסיון במשך זמן רב כל כך, הקנתה לו את היכולת להיות חסין מפני כל מתחרה אחר בתעשיה, וליצור שוק חדש שלא היה קיים בעבר בעל השפעה כה גדולה על העולם.
עקרון 4: פרקו את הזמן שלכם לחלקים
כשלפנינו מונחות משימות רבות מדי לביצוע, הדבר עלול ליצור לנו תחושה של חרדה, בלבול וחוסר אונים. בסופו של הדבר, הקשב שלנו פוחת ואנחנו פחות פרודוקטיביים – דווקא בזמן שבו אנחנו רוצים להיות יותר מהירים ומשימתיים. אז מה הפיתרון של ביל? שיטה ידועה הנקראת TimeBoxing והיא עובדת בצורה מדהימה להפליא!
גייטס מפרק את הזמן ביומן שלו ל”קוביות” קטנות יותר, לדוגמה – פרק זמן של 5 דקות לביצוע משימת “בדיקת מיילים”. לאחר 5 דקות, הוא יעבור למשימה הבאה וכן הלאה.
אגב, גם אילון מאסק מתנהל לפי העקרון הזה, פירוק היום למקטעים קטנים יכול להגביר את הפרודוקטיביות (על פי סטפני ווזה מחברת Fast Company).
ברור שמדי פעם יש צורך לעצור לדברים דחופים וחשובים, אך זה לא מה שמונע ממנו להציב לעצמו דדליין ברור שבו תסתיים משימה מסוימת.
במידה ויש לכם מספר משימות לביצוע, ואין לכם את האפשרות לדחוף את כולן במקום אחד, מה שתוכלו לעשות הוא ליצור “קוביה” אחת שתכיל משימות מסוג מסוים – לדוגמה, תוכלו ליצור משימה של קטגוריית “משימות ללקוח X”.
זה ישאיר אתכם מפוקסים ויוודא שאתם לא מפספסים שום דבר.
עקרון 5: מצליחים כן ישנים בלילה
בעת האחרונה אנחנו עדים לגורואים או נואמים מעוררי השראה שטוענים ש”אנשים מצליחים לא ישנים בלילה”.
מכירים את האמרה הזאת? אז מסתבר שזה לא תמיד נכון (טוב… לפחות לא לפי ביל גייטס).
ביל גייטס אומר שהוא ישן בלילה בין 6 ל-8 שעות. מסתבר שיכולת ניהול זמן אפקטיבי, למעשה מבטאת את היכולת שלנו לייצר כמה שיותר תפוקה בכמה שפחות זמן – ומה לעשות, חלק מזה תלוי גם ביכולת התפקוד הקוגנטיבי שלנו. עולה ממחקרים לא אחת כי אנשים שישנים פחות בלילה נוטים לשים לב פחות לפרטים, לטעות יותר, וכן – לעיתים, גם לעבוד לאט יותר. יש דרך יעילה להגיע ממקום א’ לב’, אך כשאדם לא ישן מספיק במשך תקופה ארוכה, תפקודי המוח והחשיבה שלו נפגעים, והוא לרוב לא יבחר בדרך היעילה ביותר. לא משום שהוא לא רוצה, אלא משום שהוא יתקשה לשים לב לכך.
לסיכום, מה למדנו?
אי אפשר לנהל את הזמן. הזמן ימשיך לעבור, וזו עובדה מוגמרת שאינה נמצאת בידיים שלנו. כל שנותר לנו הוא לנהל את עצמנו בתוך מרחב הזמן, ולהספיק לייצר יותר תפוקה בפחות זמן. אם כך – ככל שניישם את חוקי ניהול הזמן של ביל גייטס, נוכל להיות פרודוקטיביים יותר ולהספיק בפחות.
אל תשכחו: לקרוא או לדעת את החוקים של אחד האנשים הכי עשירים בעולם – זה נחמד; אבל העוצמה האמיתית טמונה בליישם! אז יישמו את חוקי ניהול הזמן העוצמתיים של ביל גייטס, וקחו את החיים שלכם לרמה שאתם חולמים עליה.
מקורות מידע:
