כשהיא הולכת וגדלה, חברה עסקית ניצבת לעיתים בפני אתגרים חדשים. פתאום היא משפיעה ומעצבת לא רק את ההכנסה שלה, אלא גם השקפת עולם ומצב-רוח של אנשים. פתאום היא משפיעה על אינספור קהילות, לקוחות ועובדים. כשחברה גדלה, היא מעצבת את העולם. לטוב או לרע – בחירה שלה. האוורד שולץ הוא המייסד, המנכ”ל לשעבר וכיום יו”ר הדירקטוריון של סטארבאקס.
אחד האתגרים שלו הוא לקחת את החוויה האינטימית שמספק בית-קפה קטן ושכונתי, ולשמר אותה גם כשמדובר בעשרות אלפי סניפים מסביב לעולם – מבלי שתאבד מהקסם הייחודי שלה. כל זאת עליו לעשות תוך שהוא משרת 100 מיליון לקוחות בכל שבוע בארצות הברית לבדה(!), ושומר על שביעות הרצון והנאמנות של כרבע מיליון עובדים.
כיצד הוא מצליח לעשות זאת תוך שהוא מעצב במידה רבה את חייהם, את השקפת עולמם ואת מצב רוחם של אינספור אנשים, ומה אתם יכולים ללמוד מכך? לפניכם 3 שיעורים מפי שולץ עצמו, אותם הוא חלק במהלך שיחה שנערכה במסגרת הפודקאסט Masters of Scale (להאזנה לשיחה המלאה).
שיעור 1: לדעת לאזן בין רווחים לערכים
בניגוד לדעה הרווחת, רווחים לא צריכים לבוא על חשבון אתיקה או התנהגות מצפונית, ולהפך. יש לדעת לשלב ביניהם באופן יצירתי. יש לאזן ביניהם. שולץ מציין שהוא תמיד גילה רגישות לאנשים שמזלם לא שפר עליהם. “ככל שסטארבאקס הלכה והתפתחה, אני חושב שניסיתי לבנות את סוג החברה שלאבא שלי לא יצא לעבוד בה במרוצת חייו. חברה שמנסה לאזן בין רווחים לבין ערכים”. הוא בחר שלא לתעדף רווחים על חשבון הצד המוסרי והערכי ולא לתעדף את הצד המוסרי על חשבון הרווחים. הוא טיפל בשניהם במקביל, והצליח.
שיעור 2: השקעה בכוח האדם היא ההשקעה החשובה ביותר
כבר בתחילת הדרך, ועוד לפני שהחברה הניבה רווחים של-ממש, שולץ הציע בפני המשקיעים שלו להעניק הטבות בריאותיות וכלכליות ל-100 העובדים הראשונים של החברה. כך הוא הציג זאת בפניהם “אני רוצה להשקיע באנשים שלנו, ואני חושב שאני אוכל להוכיח שההשקעה תצמצם את השחיקה שלהם, תעלה את הביצועים, וחשוב מכל תיצור חברה שההון האנושי שלה מרגיש שהוא לוקח חלק במשהו שגדול ממנו”.
שולץ נהג בחוכמה. הוא חשב באופן יצירתי. הוא הבין כיצד הוא יכול לשלב בין עשיית טוב עבור עובדיו ובין השגת הישגים עסקיים עבורו ועבור המשקיעים שלו. האימפקט החברתי היווה עבורו אמצעי להשגת מטרה, ולאו דווקא מטרה בפני עצמה. הוא הבין שאין להפריד בין האימפקט החברתי לאימפקט העסקי, אלא לשלבם, ושיש למצוא את הדרך שבה לאימפקט החברתי יהיה גם אימפקט עסקי. הוא חיבר את הנקודות שבין רמת שביעות הרצון והרווחה של עובדי החברה ובין השגת דיבידנדים נאים לבעלי המניות. בינגו.
מכך ניתן להסיק שעבורו יצירתיות לא באה לידי ביטוי רק בהמצאה של משקה חדשה, אלא גם בהגיית רעיונות לשיפור מצב הרוח של עובדי החברה. שולץ הבין שבכדי להישאר תחרותי לאורך זמן, עליו להאזין לצרכים הבסיסיים והעמוקים ביותר של העובדים שלו.
שיעור 3: לשפר את הפן האנושי של העסק
סטארבאקס מכניסה עשרות מיליארדי דולרים בשנה, אך רכישה ממוצעת בסניף שווה כ-5 דולרים בלבד. משמעות הדבר היא שהחברה תלויה, לטוב ולרע, בהתנהגות של לקוחותיה. מסיבה זאת שולץ טוען שהוא מסתכל על החברה לא רק מבעד לפרספקטיבה של מה ניתן לשפר בטעם הקפה או בעיצוב החנויות, אלא גם במה ביכולתו לשנות ולשפר בכל הקשור לבני האדם שבאים במגע עם הרשת.
באופן כללי, ככל שחברה גדלה, כך קשה יותר לתחזק את הפן האנושי והיחס האישי שהיא מעניקה. בכל מקרה ובשום שלב של העסק, גדול ככל שיהיה, אין להתייחס ללקוחות בתור “הכנסה” או לעובדים בתור “מספר”. שולץ לא הפסיק ולא מפסיק לחשוב לא רק כיצד הוא יכול לחדש בתחום המקצועי והעסקי שלו, אלא גם איזו חדשנות הוא יכול לספק לעובדים שלו.
כל יזם או בעל עסק צריך לעצור ולחשוב – מה החזון שלו? איזה אימפקט חברתי הוא יכול לייצר? כיצד הוא יכול לשנות את חייהם של אנשים ולהפוך את העולם כולו למקום טוב יותר, ולעשות זאת תוך כדי חיזוק המימד העסקי של העסק?
שולץ הצליח עם החברה שלו גם כי הוא שילב בין האימפקט העסקי לאימפקט החברתי. הוא בחר להתמקד בשמחה ובשביעות הרצון של העובדים שלו. הוא שאל מה הוא יכול לעשות בשביל לשפר את הפן האנושי של העסק. הוא לא שאל רק מה העובדים יכולים לעשות למען החברה, אלא גם מה החברה יכולה לעשות למען העובדים.
.jpg){kind=link}