קרלוס סלים נולד שנת 1940 במקסיקו סיטי כבן להורים מהגרים מלבנון. אביו עסק בתחום הקמעונאות והנדל”ן וכבר בגיל 11 לימד אותו לקרוא מסמכים פיננסיים. בשנת 1953 נפטר אביו והוריש לו את עסקיו. סלים התפתח במקסיקו ותמיד הביע את אהבתו למדינה. לימים אמר לטלגרף: “מקסיקו כל כך עשירה בתרבות ובהיסטוריה ותמיד נהניתי מכך”.
את לימודיו סיים סלים בשנת 1961 כבוגר לימודי הנדסה אזרחית באוניברסיטה הלאומית לאוטונומיה של מקסיקו. זמן קצר לאחר מכן הקים את החברה הראשונה שלו, חברת הביטוח Inversora Bursatil . משם נסללה הדרך למיזמים חדשים והשקעות נוספות.
יותר עצים – יותר פירות
לאורך שנות ה-60 עד שנות ה-80, סלים בנה תיק השקעות מגוון אשר היום שולט בכלכלה המקסיקנית. האסטרטגיה הייתה רכישת חברות הנאבקות להצליח, הבראתן והבאתן לשווי של מיליארדי דולרים בעת המכירה. הוא ניצל היטב את משבר החובות המקסיקני בשנת 1982 ורכש במהלכו חברות מנופחות רבות.
סלים משווה את מערכת היחסים בין עושר והכנסה לבין עצים ופירות. העץ הוא העושר, הפרי הוא ההכנסה כשיש להשתמש בחלק מהפירות כדי לשתול עוד עצים ובכך להגדיל את העושר. בפועל, הוא השתמש בחלק מההכנסות כדי להגדיל את ההשקעות במטרה להגדיל את ההכנסות והגדיל באופן מתמיד את מספר החברות שברשותו.
גישה זו הובילה אותו להלוות בשנת 2009 לניו יורק טיימס 250 מיליון דולר בריבית של 14%. מבחינתו, מדובר היה במיזם עסקי בלבד ולא כניסה לעולם העיתונות. בשנת 2017 הודיע כי ימכור כמחצית מהמניות של הניו יורק טיימס שברשותו עד לשנת 2020 ובשנת 2018 הוא מכר מניות בשווי של לא פחות מ-86 מיליון דולר.
שליטה בחברות טלפון וסלולר
חלק משמעותי מהונו של סלים נוצר תודות לשליטה בחברות טלפון וסלולר באמריקה הלטינית. הוא מחזיק בחברת טלמקס (Telmex) המחזיקה כ-90% מקווי הטלפון במדינה. הוא מחזיק את חברת הסלולר טלסל (Telcel) המפעילה כ-80% מהקווים הסלולריים ובחברת אמריקה מוביל (America Movil) שמפעילה יותר מ-100 מיליון מנויים סלולריים.
בנוסף, סלים מחזיק בקונצרן כרייה, חברות תחבורה, תעשייה, בניה, קמעונאות, ביטוח, בנקאות ואף באחוזים בקבוצות כדורגל. סך העסקים שלו, לרבות ההשקעות, מהווה יותר ממחצית שווי שוק המניות במקסיקו ותורם כ-7% מהתמ”ג המקסיקני.
על אף השליטה המשמעותית בתחום התקשורת, סלים מציין כי הוא אוהב תחרויות ומאמין שהן אלה שהופכות אותנו לטובים יותר. כפי שרץ אולימפי לא מתחרה בעצמו, כך גם חברות מתחרות זו בזו כשהתחרות היא זו שדוחפת קדימה והיא גם נותנת מידע לגבי המקום בו העסק נמצא. לטענתו, אין באמת מונופול אלא תמיד יש תחרות.
עוני לא נפתר בתרומות
שמו של סלים עלה לכותרות בשנת 1991 בה נכנס לרשימת המיליארדרים בפורבס עם שווי נקי מוערך ב-1.7 מיליארד דולר. בשנת 2010 הוא הפך לאיש העשיר בעולם כשעקף את ביל גייטס. היום הוא עדיין נמצא ברשימת הטייקונים הגדולים בעולם.
נוכחותו של סלים נראית בכל מקום במקסיקו. בשנת 2017 אמר הגרדיאן כי “לפעמים קשה לדעת מה הגבול בין קרלוס סלים לבין מקסיקו סיטי”. הוא שולט בשוק הטלפון הנייח, הנייד והאינטרנט, החברה שלו התקינה את מצלמות המעקב בעיר, הוא מנהל חברות ביטוח ואפילו בנק משל עצמו.
מבקרים האשימו אותו כי הוא מונופוליסט וכי שיטות הפעולה שלו מובילות להגדלת האבטלה. הוא עצמו טוען כי הקמת עסקים מועילה לחברה יותר ממתן תרומות וככל שהיו לו יותר עסקים, כך האחריות האישית-חברתית שלו גברה. כמובן, אין זה משנה את העובדה שהוא עסק ועדיין ממשיך לעסוק בפילנתרופיה ולבצע פעולות שעל פיו משפרות את המדינה בתחומים שהוא יכול לשפר.
חשיבות ניהול חיים פרטיים
על אף עושרו, סלים חי אורח חיים חסכוני. אין לו יאכטות או מטוסים פרטיים והוא גר באותו הבית מזה 40 שנה, בשכונה קטנה ואמידה אך לא ראוותנית. בראיון שנתן אמר כי הוא מאמין כי המשפחה והחיים הפרטיים לא רק חשובים אלא הכרחיים כדי לעשות עסקים או לנהל קריירה. לגישתו, כדי להיות איש עסקים טוב חובה להשקיע במשפחה ובחיים הפרטיים. משפחה, חברים וחיים אישיים הם אלו שדוחפים קדימה לעשות עסקים טובים יותר.
סלים לא מאמין בעבודה סביב השעון. לטענתו, אם אנשים עובדים יותר מדי זה סימן שהם לא שולטים במה שהם עושים והם לא מאורגנים. אנשים שעובדים 14 שעות ויותר ביום, עושים משהו לא נכון ואין עבודה שמחייבת ויתור על חיי אישיים וחיי המשפחה.
מבחינת אושר, סלים מאמין כי המטרה היא לא להגיע לאושר אלא שזה צריך להיות אורח החיים. הדברים צריכים להתבצע מתוך אהבה לחיים, לאנשים מסביב, לאתגרי החיים. כדי להצליח, צריך לאהוב את המטרה, להגיע אליה בשמחה ולא רק לשמוח עם ההגעה אליה.
